- גְּדוּדָא
- גְּדוּדָאf. (גדד, v. גָּדַד part. pass.) a tree stripped of all branches. Erub.100b (Ar. גרדא, Var. גרודא; Ms. M. גרידא, ed. Sonc. גדור, גרויא; v. Rabb. D. S. a. l. note). גדודאין, Targ. Is. 38:12, v. גִּידּוּדָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
